שינה קפואה

בזמן האחרון התחילו לדבר בעבודה הרבה על Work Life Balance. הם כבר לא רוצים כמו פעם שנעבוד 15 שעות ביום. הם הבינו שיש אנשים, כמוני, שהעבודה בשבילם היא לא הדבר הכי חשוב בחיים, העבודה בשבילי היא בעיקר מקור פרנסה והחיים האמיתיים שלי הם מה שקורה לי אחרי העבודה. למשל לי הרבה יותר חשוב שהבן שלי יצליח בהכתבה שתהיה לו מחר באנגלית מאשר אם החברה תרוויח עוד מיליון או פחות מיליון, אפילו אין לי בעיה להגיד שאני מוכן שהחברה תרוויח החודש מיליון אחד פחות והוא יקבל בהכתבה 100 ולא 90, קצת פרופורציה בחיים, אף פעם לא הזיקה לאף אחד.

אני עובד ב Freeze Sleep, החברה הכי גדולה בעולם שמוכרת "שינה קפואה". אני לא מנהל בכיר, אפילו אין לי אופציות בחברה, אני סתם עוד מפתח מתוך אלפי מפתחים שעובדים בחברה. המפתחים הם הפועלים של המאה ה-21, אז אני פועל.

אחד הדברים שאני הכי שונא בעבודה זה פגישות ובעיקר בגלל סיבה אחת. תמיד, אבל תמיד, יש איזה אגואיסט שמאחר וצוות של 10 אנשים פשוט יושבים ומחכים לו רבע שעה... רבע שעה של 10 אנשים זה שעתיים וחצי. החברה משלמת שעתיים וחצי משכורת, בגלל שאיזה פוץ אגואיסט, ברוב המקרים איזה מנהל מחלקה, לא שם זין על אף אחד חוץ מעל עצמו. וכל פעם שזה קורה, נראה שאותו פוץ מרגיש מה זה טוב עם עצמו, נכנס עם חיוך, כאילו מתנצל, אבל ברור לכולם שאין פה טיפת התנצלות, רק חוסר כבוד לזמן של אנשים אחרים. זה די אירוני שזו תרבות העבודה בחברה שהדבר המרכזי שהיא עושה זה לחסוך זמן לאנשים.

אדם ישן שליש מהחיים שלו, מטורף שעד לא מזמן כולם פשוט ביזבזו את הזמן הזה. אבל מהרגע שאנשים התחילו להשתמש ב"שינה קפואה" הזמן הזה כבר הפסיק להיות מבוזבז. מי שמשתמש, במקום לחיות עד גיל 90 יכול לחיות עד גיל 135 בלי בעיה ואפילו עד גיל 200. ההבדל המרכזי בין שינה רגילה ל"שינה קפואה" הוא שלא מזדקנים ב"שינה קפואה", בעצם מי שמשתמש ב"שינה קפואה" מזדקן רק כשהוא ער. שהמציאו את כל הסיפור הזה כולם חשבו שישתמשו בזה בעיקר לנסיעות בחלל, אבל כמה אנשים כבר נוסעים לחלל? אז כל מי שיכל התחיל להשתמש, ולא בשביל לנסוע לחלל, אלא פשוט בשביל לא לבזבז זמן בשינה. גם שהמציאו את האינטרנט כולם חשבו שכל מי שתהיה לו גישה לכל הידע בעולם יעשה עם זה ניסים ונפלאות ומה קיבלנו... חתולים ופורנו.

לילדים עדיין אין אישור להשתמש וכנראה גם לא יהיה, אומרים שזה פוגע בהתפתחות הטבעית שלהם. ככה שילדים לא באמת משתמשים בזה ובפועל רוב מי שמשתמש מתחיל רק מגיל 16. בגלל שיש אנשים שמשתמשים ואנשים שלא נוצרים פערים שהולכים וגדלים ככל שגדלים. בגיל 25 אתה יכול להיות עם גוף של בן 20, בגיל 45 עם גוף של בן 30 ובגיל 65 עם גוף של בן 40. זה די מדהים לראות את כולם מזקנים ולהישאר צעיר, בגלל זה כמעט כל מי שאני מכיר היום כבר משתמש. בהתחלה עוד הייתה תנועה לא קטנה אנשים שהתנגדו ל"שינה קפואה" באופן עקרוני, נטורליסטים... אבל היום הם הולכים ומתמעטים והם גם מתים צעירים.

בלילה, שבו אתה בכל מקרה ישן, לאנשים אין בכלל דילמה, כל מי שמשתמש עושה את זה ובקביעות. אם אתה משתמש רק בלילה אז אתה צעיר רק בקצת, אבל אם אתה הולך על תוכנית מורחבת שכוללת 10 שעות שינה ביום במקום 8, עוד יום בשבוע ולפעמים גם שינה ארוכה של שנה פעם ב 7 שנים, אז כבר יש הפרשים די גדולים בינך ובין מי שגדל איתך. תוכניות כאלה הרבה יותר מסובכת, והם הולידו תעשיה שלמה סביב מה שנקרא "שינה קפואה ארוכה". יש היום חברות שדואגות לסיפורי כיסוי לאנשים שלא רוצים שידעו שהם ב"שינה קפואה ארוכה", ואם צריך גם מעירים אותך אם קורה משהו ממש חשוב כמו חתונה שצריך להגיע אליה או חס וחלילה לוויה.

הרבה לפני שהתחלתי לעבוד ב Freeze Sleep, בטח שהייתי עוד באוניברסיטה, שמעתי סיפור שהדליק אותי. את האמת אני לא יודע אם זה באמת קרה או שזו סתם אגדה אורבנית. הסיפור הלך ככה: מפתח של איזה מערכת תוכנה לניהול חשבונות באיזה בנק גדול החליט לעשות קופה ובמקום לעגל את מה שאחרי הסנט, את אלפיות הדולר שאף אחד בכל מקרה לא רואה.. אז במקום לעגל אותה הוא פשוט העביר אותה לחשבון שלו. מכיוון שזה קרה למיליוני אנשים עבור המון פעולות, הצטברו לאותו מפתח בחשבון מיליונים רבים ואף אחד לא שם לב... או אולי מישהו שם לב, אחרת אני לא הייתי שומע את הסיפור הזה.

אז בהשראת אותו סיפור החלטתי לעשות ניסוי וכבר כמה חודשים, בכל יום אני מעיר 86,400 אנשים שניה אחת לפני הזמן, למי באמת איכפת משניה ביום, איך באמת תדע אם אתה קם ב 6 בבוקר או ב 5.59 ו 59 שניות. רק לפתוח את העיניים לוקח יותר משניה. אני לא כמו המנהלים האלו שמאחרים כל הזמן, הזמן שאני גונב לא באמת פוגע באף אחד, ואף אחד לא משלם עליו. כל יום אני לוקח יום שלם ליקום, 86,400 שניות, 1,440 דקות, 24 שעות ואף אחד בעולם לא יודע על זה.

אתמול פעם ראשונה הגיעה פניה לשירות לקוחות על מישהו שהתלונן שהוא קם שניה לפני הזמן. בשירות לקוחות נפנפו אותו ואמרו לו לבדוק שוב ביום למחרת, היום אפילו חזרו אליו ונראה שהכול הסתדר. ברור שהוספתי התראה על תלונות כאלה, בכל מקרה אני צריך לדעת אם מישהו מתחיל לחשוד במשהו. כל יום אני בוחר אנשים באופן רנדומלי, ככה שאין באמת סיכוי אמיתי שמישהו יאבד שניה יום אחרי יום. כבר גנבתי מעל 10 מיליון שניות ופעם ראשונה מישהו שם לב... מטורף 4 חודשים ורק עכשיו מישהו אחד שם לב.

זה מדהים! אני, סתם מישהו, משפיע על מיליוני אנשים בלי שהם ידעו. אם לא הייתי עושה את זה החיים של כולם היו שונים, אומנם בשנייה, אבל היו שונים. לפעמים שניה אחת היא ההבדל אם מישהו יפגוש את אהבת חייו או לא, לפעמים שניה זה עניין של חיים או מוות, מישהו שהתחיל את היום שלו שניה מוקדם יותר, אולי עבר במעבר החציה שניה קודם ואני הוא זה שהצלתי את החיים שלו או גזרתי עליו גזר דין מוות.

יש מעט מאוד אנשים שמשפיעים על כל כך הרבה אנשים. נשיא ארצות הברית בנאום לאומה, מדען שהמציא תרופה לעוד ווריאנט סרטני שנלחמים בו, טריליארדר פילנתרופ שתורם מיליארדים למגר את הרעב או סופר מצליח שנגע במיליונים עם מילים. ואני, איתם באותה רשימה. נוגע במיליונים, ואם אמשיך וארחיב את הניסוי שלי אולי בעתיד גם במיליארדים של אנשים. אני משנה להם את החיים.

במשהו אחד אני כן קצת כמו המנהלים האגואיסטים האלו שבאמת מבזבזים לכולנו זמן. היום הזה שאני לוקח לעולם, באמת עושה לי הרגשה טובה. הוא נותן לי כוח, בחודשים האחרונים, הייתי אומר שהוא אפילו שהוא נותן לי משמעות. אני יודע שזה קצת משוגע, בעיקר כי היום הזה שאני לוקח, לא באמת נותן לי כלום. זה לא כאילו השנייה הזו עוברת אלי בדרך קוסמית כמו הכסף בסיפור על הבנק ובסוף אני אחיה חיי נצח. זה ממש לא עובד ככה. זה סתם יום שאני לוקח ליקום. וכל יום, שאני לוקח עוד יום, פשוט עושה לי טוב.